בתכנות C++ ישנם מצבים שונים בהם עלינו לבדוק את התנאים. לפעמים, אנחנו צריכים לעמוד במספר תנאים בו זמנית. אנו משתמשים בתנאי 'קינן אם' בתכנות C++ לשם כך. אם נציב את תנאי ה'אם' בתוך ה'אם' האחר, נאמר שהוא ה'אם הקנן'. כאשר מתקיים תנאי ה'אם' הראשון, אנו עוברים בתוך אותו 'אם' שבו אנו מציבים עוד 'אם'. לאחר מכן, הוא בודק את תנאי ה'אם' אשר ממוקם בתוך תנאי ה'אם' הראשון, וכן הלאה. הוא מחזיר את התוצאה שאנו שמים בתוך ה'אם' כאשר כל התנאים מתקיימים.
דוגמה 1:
בוא נעשה כמה קודים שבהם אנו משתמשים ב-'Nsted if'. כדי להתחיל את קוד C++, אנו כוללים את קובץ הכותרת 'iostream' כאן ולאחר מכן את מרחב השמות 'std'. לאחר מכן, אנו מניחים את קוד מנהל ההתקן 'main()' ומאתחלים שלושה משתנים, 'n1', 'n2' ו-'n3', עם הערכים '20', '10' ו-'2', בהתאמה. לאחר מכן, אנו משתמשים בתנאי 'אם' כאן בו אנו בודקים אם 'n1' גדול מ-'n2'. אם התנאי הזה מתקיים, אנחנו מתקדמים בתוך ה'אם' הזה, שם נוסיף עוד תנאי 'אם'.
כעת, ה'אם' השני בודק את ערכי ה-'n1' שגדולים מ-'n3'. אם גם תנאי ה-'מקוננת אם' זה מתקיים, ההצהרה שמתחת זו מבוצעת בה אנו שמים את הצהרת 'cout'. לכן, הוא מדפיס את ההצהרה הזו אם שני התנאים של ה-'Nsted if' מתקיימים בקוד הזה. אם אחד מהתנאים שקרי, הוא לא יציג שום הודעה במסוף.
קוד 1:
#include
שימוש במרחב שמות std;
int main ( )
{
אתה n1 = עשרים , n2 = 10 , n3 = 2 ;
אם ( n1 > n2 ) {
אם ( n1 > n3 ) {
cout << 'n1 הוא הערכים הגדולים ביותר שהוא' << n1 << endl;
}
}
לַחֲזוֹר 0 ;
}
תְפוּקָה:
כאן, זה מראה את ההצהרה בקונסולה שמשמעותה ששני תנאי ה'אם' של ה-'מקוננת אם' נכונים. ההצהרה שהוספנו בתוך ה-'Nsted if' מוצגת גם כאן.
דוגמה 2:
מרחב השמות 'std' וקובץ הכותרת 'iostream' כלולים כאן כדי להפעיל את קוד C++. לאחר מכן מוכנס קוד מנהל ההתקן 'main()', ושלושה משתנים, 'var1', 'var2' ו-'var3', מאותחלים עם הערכים '8', '91' ו-'32', בהתאם.
לאחר מכן, אנו משתמשים בתנאי 'אם' כדי לקבוע אם 'val1' קטן מ-'val2'. אם תנאי זה מתקיים, נמשיך בתוך תנאי ה'אם' ונוסיף עוד תנאי 'אם'. ה-'if' השני בודק כעת אם הערך 'val1' קטן יותר מ-'val3'. אם גם תנאי זה של 'קינן אם' מתקיים, ההצהרה המוצבת בתוך ה-'cout' מופעלת בהמשך. לפיכך, אם שני תנאי ה'מקוננים אם' מתקיימים בקוד זה, הוא מדפיס את ההצהרה הזו. המסוף לא יציג שום הודעה אם התנאים אינם נכונים.
קוד 2:
#includeשימוש במרחב שמות std;
int main ( )
{
int var1 = 8 , var2 = 91 , var3 = 32 ;
אם ( var1 < גרסה 2 ) {
אם ( var1 < גרסה 3 ) {
cout << ' var1 הוא הערכים הקטנים ביותר שהוא ' << var1 << endl;
}
}
לַחֲזוֹר 0 ;
}
תְפוּקָה:
ההצהרה שהוספנו בתוך ה-'Nsted if' מוצגת כעת כאן. ההודעה במסוף מציינת ששני תנאי ה-'אם' של ה-'Nsted if' נכונים.
דוגמה 3:
כאן ב-'main()', אנו מאתחלים את המשתנים בשם 'x', 'y' ו- 'z' עם הערכים '11', '22' ו-'33', בהתאמה. לאחר מכן, אנו משתמשים ב'אם' שבו אנו מציבים את התנאי שהוא 'x == 11' וממקמים 'אם' נוסף בתוך ה'אם' הזה שהוא ה-'מקונן אם' שבו נוסיף את ה-'y == 22' מַצָב. ה'מקונן אם' הזה מיושם רק כאשר תנאי ה'אם' הראשון מתקיים.
לאחר מכן, אנו משתמשים ב'אם' אחד נוסף בתוך ה'אם' השני שמתבצע כאשר שני ה'אם' מרוצים שהוספנו בעבר. ה-'if' השלישי מכיל את התנאי 'z == 33' ואנו כוללים את ה-'cout' בתוך תנאי ה-'if' האחרון. זה יבוצע רק כאשר כל שלושת תנאי ה'אם' מתקיימים.
קוד 3:
#includeשימוש במרחב שמות std;
int main ( )
{
int x = אחד עשר , y = 22 , ז = 33 ;
אם ( x == אחד עשר ) {
אם ( ו == 22 ) {
אם ( עם == 33 ) {
cout << 'היי! C++ קינן אם כאן!!' << endl;
}
}
}
לַחֲזוֹר 0 ;
}
תְפוּקָה:
תוצאה זו מראה שכל תנאי ה'מקוננים אם' מתקיימים. ההצהרה בתוך ה'אם' האחרון מוצגת כאן. הצהרה זו לא תופיע כאן אם אחד מהתנאים המפורטים הוא שקרי.
דוגמה 4:
המשתנים 'ch1', 'ch2' ו-'ch3' מאותחלים כסוג הנתונים 'char' עם התווים 'a', 'b' ו- 'z' לאחר הפעלת הפונקציה 'main()'. לאחר מכן, אנו משתמשים במשפט 'if' עם התנאי 'ch1 == a' ועוד 'if' בתוכו (המכונה 'קנן if') עם התנאי הנוסף 'ch2 == b'. המשמעות היא שרק כאשר יתקיים תנאי ה'אם' הראשון, ה'קינן אם' הזה יופעל.
לאחר מכן, אנו משתמשים ב'אם' נוסף בתוך ה'אם' השני שמתבצע בהתקיים שני תנאי ה'אם' שהוכנסו קודם לכן. התנאי 'ch3 == z' נמצא ב'אם' השלישי והמילה 'cout' קיימת במצב 'אם' האחרון. זה יעבור רק אם כל התנאים מתקיימים.
קוד 4:
#includeשימוש במרחב שמות std;
int main ( )
{
char ch1 = 'א' , ch2 = 'ב' , ch3 = 'עם' ;
אם ( ch1 == 'א' ) {
אם ( ch2 == 'ב' ) {
אם ( ch3 == 'עם' ) {
cout << 'התכנות C++ קינן אם..!!' << endl;
}
}
}
לַחֲזוֹר 0 ;
}
תְפוּקָה:
המשפט בתוך ה'אם' האחרון מוצג כאן, מה שמציין שכל תנאי ה'מקוננים אם' מתקיימים. הצהרה זו לא תופיע כאן אם אחד מהתנאים שקרי.
דוגמה 5:
לאחר קריאה לשיטת 'main()', המשתנים 'f1', 'f2' ו-'f3' מאותחלים כסוג הנתונים 'float' עם הערכים '2.40', '19.7' ו-'43.1'. לאחר מכן, אנו משתמשים במשפט 'if' עם התנאי 'f1 == 2.40' ו-'if' אחר (הידוע גם כ'קנן אם') עם התנאי 'f2 == 19.7' בתוכו. זה מצביע על כך ש'מקוננת אם' זו תתבצע רק אם יתקיים תנאי ה'אם' הראשון.
לאחר מכן, אנו משתמשים ב'אם' השלישי בתוך ה'אם' השני שמתבצע אם מתקיימים שני תנאי ה'אם' שנוספו קודם לכן. לתנאי 'אם' השלישי יש את התנאי 'f3 == 9', ותנאי ה'אם' האחרון מכיל את ה-'cout'. רק במצב שבו כל שלוש הדרישות מתקיימות, תוצג הצהרת ה'cout' הזו. לאחר מכן, מחוץ לכל תנאי ה'אם' הללו, אנו מוסיפים גם את ה-'cout' שמוצג כאשר תנאי ה'אם' אינו נכון.
קוד 5:
#includeשימוש במרחב שמות std;
int main ( )
{
לצוף f1 = 2.40 , f2 = 19.7 , f3 = 43.1 ;
אם ( f1 == 2.40 ) {
אם ( f2 == 19.7 ) {
אם ( f3 == 9 ) {
cout << 'הכל מקונן אם התנאים מתקיימים כאן!!' << endl;
}
}
}
cout << 'המצב של המקנן אם אינו מרוצה..!!' << endl;
לַחֲזוֹר 0 ;
}
תְפוּקָה:
כאן, הוא מציג את ההצהרה שהוספנו מחוץ לתנאי 'קנן אם' ומראה שתנאי ה'מקוננת אם' אינו מתקיים.
סיכום
המושג 'קנן אם' ב-C++ נלמד כאן ביסודיות. בדקנו ש'קינן אם' פירושו שהצבנו תנאי 'אם' בתוך תנאי ה'אם' האחר. השתמשנו בתנאי 'מקונן אם' זה שבו היינו צריכים למלא תנאים רבים בו זמנית. בדקנו כמה דוגמאות שבהן השתמשנו בתנאי 'מקוננת אם' בקודי C++ שלנו והסברנו איך זה עובד.