strach() function היא פונקציה מובנית המשמשת ב-C++ לשרשור שתי מחרוזות יחד. זה חלק משמעותי מתוכניות רבות והוא חלק מה
הפרמטר הראשון הוא הפניה למחרוזת היעד, אליה תצורף מחרוזת המקור. הפרמטר השני הוא מצביע למחרוזת המקור שתצורף למחרוזת היעד. לאחר מכן, המצביע למחרוזת המשולבת מוחזר על ידי הפונקציה.
בסוף מחרוזת המטרה, ה strach() הפונקציה משכפלת את מחרוזת המקור. התו הראשון של מחרוזת המקור מוחלף על התו המסתיים null בסוף מחרוזת היעד, וגם התו המתקבל מסתיים null. עד שתו ה-null האחרון וכל תו במחרוזת המקור נוספו למחרוזת היעד, התהליך חוזר על עצמו.
להלן דוגמה כיצד להשתמש ב- strach() פוּנקצִיָה:
#include
#include
int main ( ) {
char str_1 [ עשרים ] = 'לינוקס' ;
const char str_2 [ ] = 'רמז!' ;
std::cout << 'לפני שרשור:' << str_1 << std::endl;
נהרס ( str_1, str_2 ) ;
std::cout << 'לאחר שרשור המיתרים: ' << str_1 << std::endl;
לַחֲזוֹר 0 ;
}
בקוד לעיל, ה strach() השיטה משמשת לשרשור שני מערכי תווים str_1 ו-str_2. לאחר מכן משרשרים את שתי המחרוזות באמצעות ה- strach() השיטה, והמחרוזת המשולבת נשלחת למסוף. לאחר מכן התוכנית מחזירה 0 כדי להראות שהיא רצה בהצלחה.
תְפוּקָה
יש לזכור כי למערך היעד חייב להיות מספיק מקום לשאת גם את המחרוזת המקורית וגם את המחרוזת המשורשרת לשימוש strach() נכונה. באמצעות strach() יכול להוביל לגלישה במאגר אם מערך היעד קטן, מה שעלול לגרום לאפליקציה לקרוס או לתת שגיאות.
בחירה טובה יותר, ה strach() ניתן להשתמש בפונקציה במקומה כדי לפתור בעיה זו מכיוון שהיא מאפשרת למתכנתים לבחור את הכמות המקסימלית של תווים שיש להוסיף למחרוזת היעד, מה שמבטיח שלמערך היעד יש מספיק מקום ואינו מציף את המאגר.
תוך כדי שימוש strach() , חשוב גם לזכור שהתו הסופי של מחרוזת היעד חייב להיות תו ריק. ה strach() function לא יפעל כראוי ויכול להפגין התנהגות בלתי צפויה אם מחרוזת היעד אינה מסתיימת בתו ריק.
סיכום
ה strach() שיטה ב-C++ היא כלי חיוני למניפולציה של מחרוזות מכיוון שהיא מאפשרת חיבור של שתי מחרוזות למחרוזת אחת. יש לוודא שלמערך היעד יש מספיק מקום והוא כבר מחרוזת חוקית. כדי למנוע מציף מאגר לגרום לאפליקציה לקרוס או לפעול באופן בלתי צפוי, באמצעות ה- strach() פונקציה מומלצת.