כיצד להשתמש ב- enum בשפת C

תחביר

ערך ברירת המחדל של Enumeration_Constant_Element-1 הוא 0, הערך של Enumeration_Constant_Element-2 הוא 1, הערך של Enumeration_Constant_Element-3 הוא 2, והערך של Enumeration_Constant_Element-n הוא (n-1).

צלילה עמוקה לתוך Enum

כעת, מכיוון שאנו מכירים את התחביר להגדרת סוג הספירה, הבה נבחן דוגמה:

תמיד יש להשתמש במילת המפתח enum כדי להגדיר את סוג הספירה. לכן, בכל פעם שתרצה להגדיר סוג ספירה, עליך להשתמש במילת המפתח enum לפני. לאחר מילת המפתח enum, עליך להשתמש במזהה חוקי כדי להגדיר את.

בדוגמה שלמעלה, המהדר יקצה את IO_ERROR לערך האינטגרלי: 0, DISK_ERROR לערך האינטגרלי: 1 ו- NETWORK_ERROR לערך האינטגרל: 2. כברירת מחדל, האלמנט הראשון תמיד מוקצה לערך 0, הבא ל- enum-element מוקצה הערך 1 וכן הלאה.

ניתן לשנות התנהגות ברירת מחדל זו במידת הצורך על ידי הקצאת ערך האינטגרל הקבוע במפורש, כדלקמן:

במקרה זה, ה- IO_ERROR מוקצה במפורש לערך 2 על ידי המתכנת, DISK_ERROR מוקצה לערך 3 על ידי המהדר, NETWORK_ERROR מוקצה במפורש לערך 8 על ידי המתכנת, ו- PRINT_ERROR מוקצה למשנהו הבא ערך אינטגרלי של רכיב ה- enum הקודם NETWORK_ERROR (כלומר, 9) על ידי המהדר.

אז עכשיו אתה מבין איך להגדיר סוג ספירה מוגדר משתמש ב- C. האם אפשר להכריז על משתנה מסוג enum (כפי שנוכל להכריז על משתנה מסוג שלם)? כן זה כן! אתה יכול להכריז על משתנה enum כדלקמן:

שוב, enum היא מילת המפתח כאן, שגיאה היא סוג enum ו- Hw_Error הוא משתנה enum.

כעת נבחן את הדוגמאות הבאות כדי להבין את השימושים השונים של enum:

• דוגמא 1: שימוש ברירת מחדל בהגדרת enum
• דוגמה 2: שימוש בהגדרת enum מותאם אישית
• דוגמה 3: הגדרת enum באמצעות ביטוי קבוע
• דוגמה 4: טווח היקף

דוגמה 1: שימוש בהגדרת ברירת המחדל של enum

בדוגמה זו, תלמד כיצד להגדיר את סוג הספירה עם ערכי קבוע ברירת מחדל. המהדר ידאג להקצות את ערכי ברירת המחדל ליסודות enum. להלן תראה את התוכנית לדוגמא ואת הפלט המתאים.

דוגמה 2: שימוש בהגדרת enum מותאם אישית

בדוגמה זו תלמד כיצד להגדיר את סוג הספירה עם ערך קבוע מותאם אישית. כמו כן, דוגמה זו תעזור לך להבין כיצד ניתן לבצע אתחול קבועים מותאמים אישית בכל סדר אקראי. בדוגמה זו, הגדרנו במפורש את הערך הקבוע עבור 1^רחובו -3^{מחקר ופיתוח}רכיבי enum (כלומר, IO_ERROR ו- NETWORK_ERROR, בהתאמה), אך דילגנו על האתחול המפורש של 2^ndו -4^האלמנטים. כעת אחראית המהדר להקצות את ערכי ברירת המחדל ל -2^ndו -4^האלמנטים enum (כלומר, DISK_ERROR ו- PRINT_ERROR, בהתאמה). DISK_ERROR יוקצה לערך 3 ו- PRINT_ERROR יוקצה לערך 9. להלן תראה את התוכנית והפלט לדוגמה.

דוגמה 3: הגדרת Enum באמצעות ביטוי קבוע

בדוגמה זו, תלמד כיצד להשתמש בביטוי הקבוע כדי להגדיר את הערך הקבוע של רכיבי enum.

דוגמה 4: enum Scope

בדוגמה זו תלמד כיצד חוק ההיקף פועל עבור enum. ניתן היה להשתמש ב- MACRO (#define) כדי להגדיר קבוע במקום הסכום, אך כלל ההיקף אינו פועל עבור MACRO.

השוואה בין תעריף למאקרו

סיכום

תוכנית ה- enum ב- C יכולה להיחשב כשיטה אופציונלית לתוכניות עצמאיות או לפרויקטים בגודל קטן מכיוון שתכנתים תמיד יכולים להשתמש במאקרו במקום ב- enum. עם זאת, מתכנתים מנוסים נוטים להשתמש ב- enum מעל המאקרו לפרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה. זה עוזר בכתיבת תוכניות נקיות וקריאות.