מהו סקריפט באש?

What Is Bash Script



שמעת פעם את אביך אומר לך לקחת כוס מים? יש לך אפשרות להגיד לא, אך למחשבים אין את הבחירה הזו. מחשבים יעשו בדיוק מה שהייתם אומרים להם לעשות. Bash היא רק מעטפת המאפשרת לך לתקשר עם המחשב ולאפשר לך לתת לו הוראות. סקריפט הוא בעצם רק מערכת הוראות הניתנות למחשב לביצוע משימות משמעותיות שונות. סקריפט עוזר לך להפוך משימות שונות לאוטומטיות יחד עם המותרות כדי להשיג תוצאות מהר יותר מההליך הרגיל. בדרך כלל, במסוף אתה כותב פקודה בסיסית או bash מראש והיא מבצעת עליה מיד. בסקריפטים bash, תוכל לתת מספר הוראות או פקודות בבת אחת והמחשב היה מבצע את כולן רק כאשר היית מבצע את התסריט. בקיצור, ניתן לבצע פקודה bash בודדת במסוף אך כדי לבצע שילוב של פקודות מרובות בבת אחת, עליך ליצור סקריפט bash.

מדוע bash שימושי ולמי הוא שימושי?

אם אתה רוצה יותר שליטה על מערכת ההפעלה שלך ורוצה לבצע משימות שונות הקשורות למערכת ההפעלה אז bash היא הדרך שלך ללכת. בגדול, אנו מתייחסים לא רק לשפת הסקריפטים אלא גם לכלים המגיעים עם מערכת ההפעלה לינוקס. לכל כלי לינוקס יש את העבודה שלו וכל אחד מבצע משימה אחרת בנפרד. Bash הוא באמת שימושי בכל פעם שאתה צריך לשלב את כל הכלים האלה ולשרשר אותם בצורה כזו שכולם עובדים בהרמוניה כדי לבצע משימה שממש קשה לבצע אחרת. לדוגמה, כל מה שקשור למערכת ההפעלה Linux יכול להיעשות גם בשפות תכנות אחרות כגון Python או Perl, אך קשה מאוד לבצע משימות שונות הקשורות למערכת ההפעלה. דרך פשוטה, שחור ולבן והקלה ביותר לעשות כל דבר הנוגע למערכת ההפעלה Linux היא באמצעות bash. לכל מי שרוצה לבצע משימות הכוללות את כלי מערכת ההפעלה Linux (כגון ls, cd, cat, touch, grep, וכו '), זה מאוד שימושי לו ללמוד bash במקום כל שפת תכנות אחרת.







כיצד באש משתווה לשפות תכנות אחרות?

אם אנחנו מדברים על bash אז אנחנו יודעים ש bash היא לא שפת תכנות לכללית אלא מתורגמן של שורת פקודה. Bash באמת שימושי לביצוע משימות סביב כלים ותהליכים שונים עם היכולת לשלב תהליכים שונים יחד ולגרום לכולם לפעול לעבר מטרה אחת. Bash הוא ממש שימושי בכל הנוגע להתמודדות ולניפולציה של הכניסות והתפוקות וזה דבר שקשה מאוד לעשות בשפות תכנות אחרות למטרות כלליות כגון פייתון, C וכו '. עם זאת, כאשר מדובר במבני נתונים ומשימות מורכבות כגון כמניפולציה של נתונים מורכבים, bash לא יכול להתמודד עם משימות כאלה ואנחנו צריכים להסתכל לכיוון שפות תכנות כמו Python, Perl, C וכו '. בשפות תכנות אתה יכול לבנות תוכנה או כלי אבל לא תוכל לבנות אף אחת מהן ב- bash. עם זאת, אתה יכול להשתמש ב- bash כדי להפעיל את הכלים או למזג את הכלים האלה יחד כדי להריץ ביעילות. זה כמו לבנות רקטה, אם ניקח בחשבון את המטאפורה הזו, שפות תכנות יעזרו לך לבנות את הרקטה בעוד שבש יעזור לך להניע את הרקטה ותעזור לך לקבוע את הכיוון שלה ולעזור לך לנחות אותה לירח או למאדים.



כיצד ליצור ולהפעיל סקריפטים של Bash?

כדי ליצור סקריפט bash, עליך ליצור קובץ טקסט תחילה עם הסיומת של .sh בסוף שם הקובץ. באפשרותך ליצור את קובץ הסקריפטים bash באמצעות הטרמינל.



$לגעתscript.sh


לאחר הקלדת הפקודה לעיל, הקש על מקש enter ותיווצר קובץ סקריפטים bash בספריית העבודה הנוכחית שלך. אבל זה לא זה, יצרנו את קובץ הסקריפטים אך עלינו לבצע פעולות מסוימות כדי להשלים את התסריט ולהריץ אותו. קודם כל, פתח את קובץ הסקריפטים בעורך ננו או ב- gedit ובשורה הראשונה, הקלד:





#!/bin/bash


זוהי שורה ראשונה סטנדרטית עבור כל קובץ סקריפטים bash שעוזר לזהות אותו כתסריט bash. כל סקריפט שאין בו #!/Bin/bash בשורה הראשונה לא ייחשב כתסריט bash, לכן הקפד להוסיף שורה זו לראש כל סקריפט. לאחר הוספת השורה הזו, כעת תוכל להתחיל לכתוב לתוך התסריט. לדוגמה, הייתי כותב כאן פקודת הד פשוטה:

$זרקזוהי LinuxHint, פלטפורמת הלמידה הטובה ביותרללַחֲבוֹט


לאחר שכתבת פקודה זו, כעת תוכל להמשיך ולשמור אותה ולחזור למסוף שלך. כתוב במסוף שלך:



$ls -אל ה


אתה יכול לראות את 'script.sh' כתוב בצבע לבן וזה סימן שהתסריט הוא קובץ שאינו ניתן להפעלה מכיוון שקבצי הפעלה הם בדרך כלל בצבע ירוק. יתר על כן, תסתכל על הצד השמאלי שבו נוכל לראות תבנית כמו -rw -r – r- המשקפת שהקובץ ניתן לקריאה ולכתיבה בלבד.
החלק הראשון המכיל 'rw' הוא ההרשאות של הבעלים ככל הנראה המשתמש הנוכחי.

החלק השני המכיל 'r' הוא ההרשאה לקבוצה בה יש לנו מספר משתמשים.

בעוד החלק השלישי המכיל 'r' הוא הרשאה לציבור כלומר כל אחד יכול לקבל את ההרשאות האלה לקובץ שהוזכר.

'R' מייצג הרשאות קריאה, 'w' מייצג הרשאות כתיבה, 'x' מייצג הרשאות הפעלה. ברור שאנחנו לא רואים x נגד 'script.sh'. כדי להוסיף הרשאות הפעלה, ישנן שתי דרכים לעשות זאת.

שיטה 1

בשיטה זו תוכל לכתוב פקודת chmod פשוטה עם '+x' והיא תוסיף את הרשאות ההפעלה.

$chmod+ x script.sh


עם זאת, זו לא הדרך היעילה ביותר לתת הרשאות הפעלה מכיוון שהיא נותנת הרשאות הפעלה לא רק לבעלים אלא גם לקבוצה ולציבור, שאנו בהחלט לא רוצים מסיבות ביטחוניות. תסתכל:

שיטה 2

בשיטה זו, אתה יכול להשתמש במספרים כדי להכתיב את ההרשאות של קובץ. לפני שנקפוץ לזה, אני רוצה לתת לך מושג קצר מה המשמעות של מספרים אלה וכיצד תוכל להשתמש בהם כדי לתפעל הרשאות.
לקרוא = 4
לכתוב = 2
לבצע = 1
מספרי ההרשאה יהיו בשלוש ספרות לאחר הפקודה chmod וכל ספרה מייצגת את ההרשאות של הבעלים, הקבוצה ואחרים (ציבוריים). לדוגמה, מתן הרשאות קריאה, כתיבה והוצאה לפועל לבעלים והרשאות קריאה לקבוצה ואחרים יהיה בערך כך:

$chmod 744script.sh


אם היית יכול להבחין, אז היית מבין שהוספנו מספר, קריאה, כתיבה וביצוע של הבעלים בספרה הראשונה כ -4+2+1 = 7, ובשביל הקבוצה ואחרים אנו משתמשים בספרת הקריאה. כלומר 4.

הפעל סקריפט Bash

עכשיו סוף סוף הגענו לסימן שבו נוכל להריץ את סקריפט הבש. כדי להריץ את סקריפט bash שלך, עליך לוודא שאתה נמצא בספריית העבודה הנוכחית שבה נמצא הסקריפט שלך. זה לא חובה אבל ככה זה קל מכיוון שאתה לא צריך לכתוב את כל הנתיב. לאחר שעשית זאת, קדימה, כתוב במסוף שלך./Nameofscript.sh. במקרה שלנו, שם התסריט הוא 'script.sh', ולכן היינו כותבים:

$./script.sh

3 דוגמאות פשוטות לתסריט Bash

שלום LinuxHint
קודם כל, היינו יוצרים קובץ bash בספריית העבודה הנוכחית:

$ננוF_script.sh


בתוך הקובץ עליך לכתוב את הדברים הבאים:

#!/bin/bash
זרק 'שלום LinuxHint'


לאחר שכתבת את זה, נסה ללחוץ על Ctrl+O כדי לכתוב שינויים בקובץ. אם ברצונך להשאיר את אותו שם הלהיט enter, אחרת ערוך את השם ולאחר מכן הקש enter. כעת הקש Ctrl+X ליציאת עורך הננו. כעת תראה קובץ בשם F_script.sh בספרייה הנוכחית שלך.
כדי להריץ קובץ זה תוכל לשנות את ההרשאות שלו כדי להפוך אותו להפעלה או שאתה יכול לכתוב:

$לַחֲבוֹטF_script.sh


הד פיקוד
כשאנחנו מדברים על פקודת ההד, הוא פשוט משמש להדפסת פחות או יותר כל מה שאתה רוצה להדפיס כל עוד הוא כתוב בתוך המרכאות. בדרך כלל כאשר אתה מפעיל פקודת הד ללא כל דגל הוא משאיר קו ואז מדפיס את הפלט. לדוגמה, אם יש לנו סקריפט:

#!/bin/bash
זרק 'הדפס בשורה הבאה'

לאחר שמירתו, אם נפעיל אותו:

$לַחֲבוֹטF_script.sh


אם נשתמש בדגל '-n' עם הד אז הוא מדפיס על אותה קו.

#!/bin/bash
זרק 'הדפס על אותה שורה'

לאחר שמירתו, אם נפעיל אותו:

$לַחֲבוֹטF_script.sh


באופן דומה, אם נשתמש ב- ' n' או ' t' בתוך המרכאות הכפולות, הוא היה מודפס כפי שהוא.

#!/bin/bash
זרק ' nהדפס על tאותו קו n'


עם זאת, אם נשתמש בדגל '-e', אז הכל לא רק נעלם אלא הוא גם מחיל את n ו- t ותוכל לראות את השינויים בפלט שלהלן:

#!/bin/bash
זרק ' nהדפס על tאותו קו n'


הערות ב- BASH
הערה היא שורה שלא משנה למחשב. כל מה שאתה כותב כהערה מבוטל או מתעלם על ידי המחשב ואין לו כל השפעה על הקוד הכתוב. הערות בדרך כלל נחשבות כדרך שימושית יותר עבור מתכנת להבין את ההיגיון של הקוד, כך שכאשר יחזור לעבד מחדש את פיסות הקוד, הערות אלו יכולות להזכיר לו את ההיגיון והסיבות לכך שהוא כתב קוד ספציפי. דֶרֶך. ניתן להשתמש בהערות גם על ידי מתכנתים אחרים שאולי ירצו לבצע שינויים בקוד. אם כתבת פיסת קוד ואתה לא רוצה להסיר אותה אך אתה רוצה לראות את הפלט ללא אותו קוד ספציפי אז תוכל להגיב על פיסת הקוד הספציפית ולהמשיך ולבצע. התוכנית שלך תפעל בסדר גמור, תביא לך תוצאות טובות בזמן שהקוד הנוסף הזה עדיין קיים בתסריט שלך אך הוא אינו יעיל עקב הערות. בכל פעם שאתה רוצה להשתמש בקטע הקוד הזה שוב, קדימה, אל תגיב על השורות האלה ואתה מוכן.
ישנן שתי דרכים בהן אתה יכול לכתוב הערות בבאש; דרך אחת היא לכתוב הערות של שורה אחת ואילו הדרך השנייה משמשת לכתיבת הערות מרובות שורות.

הערות של שורה אחת
בהערות בשורה אחת, אנו משתמשים בסימן '#' המסייע להערות על השורה כולה. כל מה שנכתב בשורה ואחריו '#' ייחשב כהערה ולא יהיה לו ערך ממשי כאשר אנו מבצעים את התסריט. ניתן להשתמש בהערת שורה אחת זו כדי להעביר את ההיגיון וההבנה של הקוד למי שיש לו גישה לקוד.

#!/bin/bash
זרק ' nהדפס על tאותו קו n'
#סקריפט זה עוזר לנו ליישם את /השילוב של /n ו /t



הערות מרובות שורות
נניח שאתה רוצה להעיר מאה שורות בתסריט שלך. במקרה זה, יהיה לך קשה להשתמש בהערות בשורה אחת. אתה לא רוצה לבזבז את הזמן שלך לשים # על כל שורה. אנו יכולים להשתמש ב- ':' ולאחר מכן ב'כל הערות '. זה יעזור לך להגיב על מספר שורות על ידי הקלדת 3 סמלים שימושיים ושימושיים.

#!/bin/bash '
: 'זהו סקריפט שמוודא
ש n ו t פועלים ומתיישמים
בדרך שיש לנו את הפלט הנדרש '
זרק ' nהדפס על tאותו קו n'



תסתכל על 30 דוגמאות לסקריפטים של Bash ב- Linuxhint.com:

30 דוגמאות לתסריט Bash

6 השיעורים החשובים ביותר ב- Bash Scripting

1. הצהרה מותנית
ההצהרה המותנית היא כלי שימושי מאוד בקבלת החלטות. הוא נמצא בשימוש נרחב בשפות תכנות. לעתים קרובות יותר, עלינו לקבל החלטות על סמך תנאים מסוימים. ההצהרה המותנית מעריכה את המצב הנתון ומקבלת את ההחלטה. בבסיס, אנו משתמשים גם בהצהרה המותנית כמו כל שפת תכנות אחרת. התחביר של השימוש בהצהרה המותנית ב- bash שונה במקצת משפות התכנות האחרות. תנאי ה- if הוא המשפט המותנה הנפוץ ביותר בשפת תוכנות bash ושפות תכנות כלליות אחרות. תנאי ה- if מעריך את המצב הנתון ומקבל את ההחלטה. המצב הנתון נקרא גם ביטוי בדיקה. ישנן דרכים רבות להשתמש במצב if אם ב- bash. התנאי if משמש עם בלוק else. במקרה, אם התנאי הנתון נכון, הרי שההצהרות בתוך הבלוק if מבוצעות, אחרת הבלוק האחר מבוצע. ישנן מספר דרכים לשימוש בהצהרת if condition ב- Bash שהן להלן:

  1. הצהרת ה- if
  2. הצהרת אם אחרת
  3. הצהרת ה- if המקוננת
  4. הצהרת ה- if elif

הצהרת ה- if
הצהרת ה- if מעריכה רק את המצב הנתון, אם התנאי הנתון נכון, אז ההצהרות או הפקודות בתוך הבלוק if מבוצע, אחרת התוכנית מסתיימת. בתכלס, אם התנאי מתחיל במילת המפתח if ומסתיים במילת המפתח fi. מילת המפתח אז משמשת להגדרת בלוק המשפטים או הפקודות המבוצעים כאשר תנאי מסוים נכון. בואו להכריז על משתנה ולהשתמש בתנאי if כדי להעריך את ערך המשתנה אם הוא גדול מ -10 או לא. ה- -gt משמש להערכת המצב הגדול מהמצב ואילו ה- -lt משמש להערכת המצב הפחות.

#!/bin/bash
איפה=100
#הצהרת מצב ה- if
אם [ $ VAR -גט 10 ]
לאחר מכן
זרק $ VARגדול מ 10 '
#סיום תנאי ה- if
לִהיוֹת


הצהרת אם אחרת
הצהרת ה- if else משמשת גם כהצהרה מותנית. ההצהרות או הפקודות לאחר התנאי if מבוצע אם התנאי הנתון נכון. אחרת, בלוק האחרים מבוצע אם התנאי הנתון אינו נכון. אחרי בלוק האחרים החסימה if מתחילה במילת המפתח else.

#!/bin/bash
איפה=7
#הצהרת מצב ה- if
אם [ $ VAR -גט 10 ]
לאחר מכן
זרק $ VARגדול מ 10 '
#הצהרת אחר חסום
אַחֵר
זרק $ VARפחות מ 10 '
#סיום תנאי ה- if
לִהיוֹת


ניתן להעריך מספר תנאים באמצעות התנאי if. אנו יכולים להשתמש באופרטור ו (&) ו או אופרטור (II) כדי להעריך את התנאים המרובים בתוך הצהרת if אחת.

#!/bin/bash
איפה=עשרים
#הצהרת מצב ה- if
אם [[ $ VAR -גט 10 && $ VAR -lt 100 ]]
לאחר מכן
זרק $ VARהוא גדול מ -10 ופחות מ -100 '
#הצהרת אחר חסום
אַחֵר
זרק 'התנאי אינו עומד'
#סיום תנאי ה- if
לִהיוֹת


הצהרת ה- if המקוננת
בהצהרה אם מקוננת, יש לנו הצהרת אם בתוך הצהרת if. הצהרת ה- if הראשונה מוערכת, אם היא נכונה אז הצהרה השנייה אם הערכה מוערכת.

#!/bin/bash
איפה=עשרים
#הצהרת מצב ה- if
אם [[ $ VAR -גט 10 ]]
לאחר מכן
#אם מצב בתוך אחר אם תמשיך
אם [ $ VAR -lt 100 ]
לאחר מכן
זרק $ VARהוא גדול מ -10 ופחות מ -100 '
#הצהרת אחר חסום
אַחֵר
זרק 'התנאי אינו עומד'
#סיום תנאי ה- if
לִהיוֹת
אַחֵר
זרק $ VARפחות מ 10 '
לִהיוֹת


הצהרת ה- if elif
הצהרת if elif משמשת להערכת מספר תנאים. התנאי הראשון מתחיל בלוק ה- if ובשאר התנאים ואחריו מילת המפתח elif. הבה נבחן את דוגמת המספר המשתנה הקודם וניישם את המשפט if elif בתסריט bash שלנו. ה- eq משמש כמפעיל שווה.

#!/bin/bash
איפה=עשרים
#הצהרת מצב ה- if
אם [[ $ VAR -משווה 1 ]]
לאחר מכן
זרק 'ערך המשתנה שווה ל -1'
אליף [[ $ VAR -משווה 2 ]]
לאחר מכן
זרק 'ערך המשתנה שווה ל -2'
אליף [[ $ VAR -משווה 3 ]]
לאחר מכן
זרק 'ערך המשתנה שווה ל -2'
אליף [[ $ VAR -גט 5 ]]
לאחר מכן
זרק 'ערך המשתנה גדול מ -5'
לִהיוֹת


2. לולאה
לולאות הן החלק המהותי והבסיסי בכל שפת תכנות. שלא כמו בשפות התכנות האחרות, הלולאות משמשות גם ב- Bash לביצוע משימה שוב ושוב עד שהתנאי הנתון נכון. הלולאות הן איטרטיביות, הן כלי נהדר לאוטומציה של סוגים דומים של משימות. לולאת ה- for, while loop, ועד הלולאה משמשת ב- Bash.
בואו נדון בלולאות אלה אחת אחת.

לולאת ה- while
לולאת ה- while מבצעת את אותם הצהרות או פקודות שוב ושוב. הוא מעריך את המצב ומריץ את המשפטים או הפקודות עד שהתנאי נכון.
זו התחביר הבסיסי של שימוש בלולאת while ב- Bash.

בעוד [מצב או ביטוי בדיקה]
לַעֲשׂוֹת
הצהרות
בוצע

בואו ליישם את לולאת ה- while בקובץ script.sh שלנו. יש לנו משתנה VAR שערכו שווה לאפס. בלולאת ה- while, הצבנו תנאי שהלולאה תפעל עד שערך ה- VAR יהיה פחות מ 20. הערך המשתנה יעלה ב- 1 לאחר כל איטרציה. לכן, במקרה זה, הלולאה תתחיל לפעול עד שהערך המשתנה יהיה פחות מ -20.

#!/bin/bash
איפה=0
בזמן [ $ VAR -lt עשרים ]
לַעֲשׂוֹת
זרק 'הערך הנוכחי של המשתנה הוא$ VAR'
#הגדלת הערך ב- 1 ב- VAR
איפה= $((VAR +1))
בוצע


לולאת ה- for
לולאת ה- for היא הלולאה הנפוצה ביותר בכל שפת תכנות. הוא משמש לביצוע המשימה האיטרטיבית. זו הדרך הטובה ביותר לבצע משימות שחוזרות על עצמן. בואו להכריז על הלולאה for בקובץ script.sh שלנו ולהשתמש בה לביצוע משימה שחוזרת על עצמה.

#!/bin/bash
איפה=0
ל (( אני==0; אני<עשרים; i ++))
לַעֲשׂוֹת
זרק 'שלום וברוכים הבאים ל- linuxhint'
#הגדלת המשתנה i
אני= $((i+1))
בוצע
זרק 'זהו סוף הלולאה'


הלולאה עד
סוג הלולאה הנוסף המשמש ב- Bash הוא עד לולאה. הוא גם מבצע או מבצע את אותה קבוצה של שוב ושוב. לולאת ה- till מעריכה את המצב ומתחילה לבצע עד שהתנאי הנתון הוא שקר. לולאת ה- tot מסתיימת כאשר התנאי הנתון נכון. התחביר של הלולאה עד הוא כדלקמן:

עד [מצב]
לַעֲשׂוֹת
הצהרות
פקודות
בוצע

בואו ליישם את הלולאה של עד בקובץ script.sh שלנו. לולאת ה- tot תפעל אלא אם התנאי שקר (ערך המשתנה פחות מ 20)

#!/bin/bash
איפה=0
עד [ $ VAR -גט עשרים ]
לַעֲשׂוֹת
זרק 'שלום וברוכים הבאים ל- linuxhint'
#הגדלת המשתנה i
איפה= $((VAR +1))
בוצע
זרק 'זהו סוף הלולאה עד'


3. קריאה מהמשתמש וכתיבתו על המסך
ה- Bash מעניק למשתמש את החירות להזין ערך מחרוזת או נתונים מסוימים במסוף. ניתן לקרוא את המחרוזת או את הנתונים שהזין המשתמש מהמסוף, ניתן לאחסן אותו בקובץ וניתן להדפיס אותו במסוף. בקובץ Bash ניתן לקרוא את הקלט מהמשתמש באמצעות לקרוא מילת המפתח ואנו מאחסנים אותה במשתנה. ניתן להציג את התוכן המשתנה במסוף באמצעות הפקודה הד.

#!/bin/bash
זרק 'כתוב משהו בטרמינל'
#אחסון הערך שהוזן ב- VAR
לקרואאיפה
זרק 'נכנסת:$ VAR'


ניתן להשתמש במספר אפשרויות באמצעות פקודת הקריאה. האפשרויות הנפוצות ביותר הן -p ו- -s. ה- -p מציג את ההנחיה וניתן לקחת את הקלט באותה שורה. ה- –s לוקח את הקלט במצב שקט. תווי הקלט מוצגים במסוף. כדאי להזין קצת מידע רגיש כלומר סיסמאות.

#!/bin/bash
לקרוא -p 'הזן דוא'ל:'אימייל
זרק 'הזן את הסיסמה'
לקרוא סיסמה


4. קריאה וכתיבה של קבצי טקסט
קבצי טקסט הם המרכיבים החיוניים לקריאה וכתיבה של הנתונים. הנתונים מאוחסנים בקבצי הטקסט באופן זמני וניתן לקרוא אותם מקובץ הטקסט בקלות. ראשית, בואו נדון בכתיבת הנתונים לקובץ הטקסט ולאחר מכן נדון בקריאת הנתונים מקובצי הטקסט.

כתיבת קבצי הטקסט
ניתן לכתוב את הנתונים לקובץ בדרכים שונות:

  • באמצעות סוגר הזווית הימנית או סימן גדול מ (>)
  • באמצעות סוגר הזווית הימנית הכפולה (>>)
  • באמצעות הפקודה tee

סימן המלאך הימני (>) לכתיבת נתונים
זו הדרך הנפוצה ביותר לכתוב את הנתונים לקובץ הטקסט. אנו כותבים את הנתונים ולאחר מכן שמים את הסימן>. הסימן> מצביע על קובץ הטקסט שבו עלינו לאחסן את הנתונים. עם זאת, הוא אינו מצרף את הקובץ ונתונים קודמים של הקובץ מוחלפים לחלוטין בנתונים החדשים.

#!/bin/bash
#משתמש מזין את שם קובץ הטקסט
לקרוא -p 'הזן את שם הקובץ:'קוֹבֶץ
#משתמש מזין את הנתונים לאחסון בקובץ הטקסט
לקרוא -p 'כתוב נתונים להזין בקובץ:'נתונים
#אחסון נתונים בקובץ הטקסט
#> מצביע על שם הקובץ.
זרק $ DATA > קובץ $


סימן מלאך ימני ימני (>>) לכתיבת נתונים
ה- >> משמש לאחסון הפלט של כל פקודה בקובץ. לדוגמה, הפקודה ls -al מציגה את התוכן וההרשאות של קובץ בספרייה מסוימת. ה- >> יאחסן את הפלט בקובץ.

#!/bin/bash
#משתמש מזין את שם קובץ הטקסט
לקרוא -p 'הזן את שם הקובץ:'קוֹבֶץ
#אחסון פלט הפקודה בקובץ
ls -אל ה >> קובץ $



שימוש בפקודת tee כדי לכתוב נתונים בקובץ הטקסט
הפקודה tee ב- Bash משמשת לכתיבת הפלט של הפקודה לקובץ טקסט. הוא מדפיס את הפלט של הפקודה במסוף וגם מאחסן אותו בקובץ הטקסט.

#!/bin/bash
#משתמש מזין את שם קובץ הטקסט
לקרוא -p 'הזן את שם הקובץ:'קוֹבֶץ
#אחסון פלט הפקודה בקובץ באמצעות הפקודה tee
ls -אל ה | טי קובץ $


פקודת tee מחליפה את הנתונים הקיימים של הקובץ כברירת מחדל. עם זאת, ניתן להשתמש באפשרות -עם הפקודה tee כדי לצרף את הקובץ.

#!/bin/bash
#משתמש מזין את שם קובץ הטקסט
לקרוא -p 'הזן את שם הקובץ:'קוֹבֶץ
#אחסון פלט הפקודה בקובץ באמצעות הפקודה tee
ls -אל ה | טי קובץ $


קריאת קבצי הטקסט
ה חתול הפקודה משמשת לקריאת נתונים מהקובץ. הוא הנפוץ ביותר למטרה זו. זה פשוט מדפיס את התוכן של קובץ הטקסט במסוף. בואו להדפיס את התוכן או הנתונים של הקובץ במסוף באמצעות חתול פקודה.

#!/bin/bash
#משתמש מזין את שם קובץ הטקסט
לקרוא -p 'הזן את שם הקובץ:'קוֹבֶץ
#קריאת הנתונים מקובץ הטקסט
חתול קובץ $


5. הפעלת תוכניות אחרות מבאש
ה- Bash נותן את הסמכות להריץ תוכניות אחרות מתוך סקריפט Bash. אנו משתמשים בפקודת exec כדי להפעיל את התוכניות האחרות מבאש. הפקודה exec מחליפה את התהליך הקודם בתהליך הנוכחי ומפעילה את התוכנית הנוכחית. לדוגמה, אנו יכולים לפתוח את עורך nano, gedit או vim מתוך סקריפט bash.

#!/bin/bash
עורך ננו #פועל מבאש
מנהל ננו

#!/bin/bash
#פועל gedit מ- Bash
מנהלgedit

באופן דומה, אנו יכולים להפעיל את יישום הדפדפן גם מהבאש. בואו נפעיל את דפדפן Mozilla Firefox.

#!/bin/bash
#הפעלת Firefox
מנהלfirefox


יתר על כן, אנו יכולים להריץ כל תוכנית מבאש באמצעות הפקודה exec.

6. עיבוד שורת פקודה
עיבוד שורת הפקודה מתייחס לעיבוד הנתונים שהוזנו במסוף. נתוני שורת הפקודה מעובדים למטרות רבות, קריאת קלט המשתמש, הערכת הפקודות וקריאת הטיעונים. בעבר דנו בפקודת הקריאה. פקודת הקריאה משמשת גם לעיבוד שורת פקודה. בחלק זה נדון בעיבוד ארגומנטים של שורת פקודה. ב- Bash נוכל לעבד את הטיעונים שמועברים או נכתבים במסוף. הטיעונים מעובדים באותו אופן בו הם מועברים. לכן, זה נקרא פרמטרים מיקום. בניגוד לשפות תכנות אחרות, האינדקס של הארגומנטים בבאש מתחיל ב- 1. הסימן דולר ($) משמש לקריאת הארגומנטים. לדוגמה, $ 1 קורא את הארגומנט הראשון, $ 2 קורא את הארגומנט השני וכן הלאה. ניתן לנתח את הטיעונים מסיבות שונות כמו לקיחת קלט מהמשתמש.

#!/bin/bash
זרק 'הזן את שמך'
#עיבוד הטענה הראשונה
זרק 'שם פרטי:' $ 1
#עיבוד הטיעון השני
זרק 'שם אמצעי:'2 $
#עיבוד הטענה השלישית
זרק 'שם משפחה:' 3 $
זרק 'שם מלא:' $ 1 2 $ 3 $


קריאת הנתונים מהמסוף באמצעות קריאה וניתוח הארגומנטים הם הדוגמאות המתאימות ביותר לעיבוד שורת פקודה.

היסטוריה של באש והשוואה עם פגזים אחרים

ה- Bash הוא כעת המרכיב המהותי של מערכות מבוססות UNIX ו- Linux. מעטפת הבורן פותחה בתחילה על ידי סטיבן בורן. המטרה המיועדת של מעטפת סטיבן בורן הייתה להתגבר על מגבלות הקליפות שכבר קיימות באותה תקופה. לפני מעטפת הבורן הציגה יוניקס את מעטפת תומפסון. עם זאת, מעטפת תומפסון הייתה מוגבלת מאוד בעיבוד התסריט. המשתמשים לא הצליחו להריץ כמות מספקת של התסריט. כדי להתגבר על כל המגבלות הללו של קליפת תומפסון, הוכנס מעטפת הבורן. הוא פותח במעבדת פעמונים. בשנת 1989, בריאן פוקס חולל מהפכה במעטפת הבורן על ידי הוספת תכונות רבות אחרות וכינה אותו בשם Bourne Again Shell (BASH).

שם הקליפה שָׁנָה פּלַטפוֹרמָה תיאור השוואה עם BASH
תומפסון קליפה 1971 יוניקס האוטומציה של התסריט הייתה מוגבלת. המשתמש יכול לבצע כמות קטנה בלבד של סקריפטים. ה- BASH מתגבר על המגבלות של קליפת תומפסון והמשתמש יכול לכתוב את הסקריפטים הגדולים.
בורן קליפה 1977 יוניקס הוא מאפשר לנו לכתוב ולהריץ כמות עצומה של סקריפטים. ה- Bourne Shell אינו מספק את עורך הפקודות ומספר רב יותר של מתקני קיצור. ה- BASH מספק שיפורים בעיצוב יחד עם עורך הפקודות.
מעטפת POSIX 1992 פוסיקס מעטפת POSIX ניידת. הוא מספק קיצורי דרך רבים ושליטה בעבודה. ה- BASH פופולרי לביצוע המשימות שאינן דורשות ניידות.
Z מעטפת 1990 יוניקס ה- Z Shell עשיר בתכונות. זוהי מעטפת עוצמתית ביותר ומספקת תכונות כמו השלמה אוטומטית של פקודות, תיקון איות ומילוי אוטומטי. ל- BASH חסרות כמה מהתכונות המסופקות על ידי ה- Z Shell.

סיכום

BASH הוא כלי רב עוצמה המאפשר לנו להריץ פקודות ותסריטים. סקריפט BASH מאפשר לנו להפוך את המשימות והפקודות היומיות לאוטומטיות. סקריפט BASH הוא שילוב של פקודות מרובות. קובץ BASH מסתיים בסיומת .sh. לפני הפעלת סקריפט BASH, עלינו לעדכן את הרשאות הקובץ ועלינו לספק את הרשאת ההפעלה לקובץ .sh. מאמר זה מסביר את סקריפט BASH ו- BASH בעזרת דוגמאות פשוטות ושיעורים חשובים. יתר על כן, הוא מתאר את ההיסטוריה של BASH ומשווה את תכונותיו עם מעטפות רבות עוצמה אחרות.