מחרוזת C++::at() פונקציה

היום, אנו הולכים ללמוד את אחת משיטות המחרוזת C++ at() ונשתמש במגוון דוגמאות כדי להדגים כיצד להפוך את שיטות מחרוזת at() בשפת C++.

כידוע, זוהי שפת תכנות מונחה עצמים המעניקה לתוכניות מבנה ברור, המאפשרת קריאת קוד בתוך אותה תוכנה. C++ היא שפה בסיסית יחסית וקלה להבנה.

מבוא

ב-C++, צרור של תווים או אלמנטים שונים כלול באחד מסוגי הנתונים של C++ הנקראים מחרוזת המוקפת במרכאות כפולות. מחרוזת C++ מבצעת מגוון רחב של שיטות, ומתודה at() היא אחת מהשיטות הללו. שיטת string at() משמשת כדי לגשת למיקום המדויק של התו או האלמנט מהמחרוזת. במילים פשוטות, בשיטת at() נוכל לגשת לתו הבודד מכל מחרוזת הקלט במיקום שצוין. כעת, בואו נדון בשיטת at() ובואו נראה כיצד שיטה זו פועלת.

תחביר

הנה התחביר של שיטת המחרוזת at() והיא מאפשרת לנו להבין איך אנחנו מיישמים אותה. כדי לקרוא למתודה string at(), נכתוב תחילה את מילת המפתח המוגדרת מראש, שהיא 'char'. זה יגיד למהדר שאנחנו ניגשים לתו ממחרוזת התווים הקלט. לאחר מכן נכתוב את שם המשתנה של מחרוזת הקלט (המשתנה שבו אחסנו את מחרוזת הקלט) ונשרשר אותו לשיטת at() . בשיטת aSt() נעביר כמה ארגומנטים.

פָּרָמֶטֶר

idx: מספר האינדקס של מחרוזת הקלט מהמקום שבו אנו רוצים לגשת לאלמנט של מחרוזת הקלט. זכור שמספר האינדקס יהיה קטן או שווה לאורך מחרוזת הקלט.

סוג גודל: מספר שלם ללא סימן המשמש להצגת הגודל בבייטים של כל אובייקט.

ערך החזרה

בתמורה, נקבל את המיקום המדויק של תו מחרוזת הקלט, ולאחר מכן נוכל לגשת לתו על ידי העברת מספר האינדקס בשיטת at() .

שגיאות וחריגים

אין יוצא מן הכלל אם נזין את ערך האינדקס של תו המחרוזת כקטן או שווה לאורך מחרוזת הקלט. אם נעביר את האינדקס הגדול מאורך מחרוזת הקלט, אזי החריג שנזרק יהיה מחוץ לטווח.

דוגמה 01

כעת, בואו נתחיל להסביר את הדוגמה הראשונה והפשוטה שלנו לשיטת string at() . אנחנו צריכים כל מהדר C++ התואם לשיטות המחרוזות כדי ליישם את התוכנית שלנו. כדי לקודד את התוכנית ב-C++, אנחנו תמיד צריכים ספריות בסיסיות כדי להשתמש במניפולטורים של C++ בתוכנית הקיימת. הספרייה הראשונה שבה אנו משתמשים בתוכנית זו היא '#include '. הסימן '#' מורה למהדר לטעון את קובץ ה-header, מילת המפתח 'include' משלבת את קובץ ה-header בתוכנית, וה-'iostream' מפרט את הזנת הנתונים מהמשתמש והצגת הנתונים.

כדי להשתמש במחרוזות ובשיטות מחרוזות על פני התוכנית כולה, כללנו את קובץ הכותרת השני, שהוא '#include '. לאחר מכן השתמשנו בהנחיית 'שימוש במרחב שמות std', המונעת ממחלקות, פונקציות ומשתנים להשתמש באותו הקשר לאורך התוכנית כולה.

לאחר ייבוא ​​הספריות וההנחיות הבסיסיות, אנו עוברים כעת לפונקציה main() של התוכנית. הפונקציה main() משמשת לכתיבת שורת הקוד האמיתית שאנו רוצים ליישם ולקבל ממנה את התוצאות. בשורה 8, הכרזנו על משתנה 'str' ​​מסוג 'string', ולאחר מכן אתחלנו את מחרוזת התווים למשתנה 'str'. לאחר מכן, אתחלנו מחרוזת תווים נוספת לאותו משתנה 'str' ​​והדפסנו אותה בשיטת cout() המוגדרת מראש של C++.

אז אנחנו רוצים לקבל את גודל המחרוזת שיצרנו לאחרונה. לשם כך, קראנו לפונקציה size() עם השרשור של משתנה המחרוזת, שהוא 'str', והעברנו את כל הפונקציה למתודה cout() כדי שנוכל להציג אותה. אז אנחנו רוצים גם להדפיס את הקיבולת האתחול עבור מחרוזת התווים הקלט. לשם כך, נשתמש בפונקציה capacity() עם השרשור של המשתנה 'str'. אתחלנו את המחרוזת הראשונה כדי לקבל ממנה את קיבולת המיתר.

לאחר קבלת הגודל והקיבולת של מחרוזת התווים הקלט, אנו מתקדמים. לאחר מכן אנו מכריזים על משתנה נוסף, 'res', מסוג 'char', כלומר אנו יוצרים משתנה מסוג תו. במשתנה זה, נאחסן את התו ממחרוזת הקלט אליה נרצה לגשת. אז נקרא למתודה at() ונעביר את מספר האינדקס של התו שבו ואז נשרשר אותו עם מחרוזת הקלט 'str'. אחר כך רצינו להדפיס את האלמנט, אז השתמשנו בשיטת cout() שהיא השיטה המוגדרת מראש של C++, והעברנו בה את המשתנה 'res'.

כפי שנדון בשיטת at(), נוכל להחליף את התו. עבור החלפת כל תו שאליו ניגשנו הוא; ראשית, נכתוב את המשתנה או כל סמל במרכאות בודדות ולאחר מכן נקצה זאת למתודה at() על ידי כתיבת שם המשתנה 'str' ​​תחילה ולאחר מכן שרשור אותו עם שיטת at() והעברת מספר האינדקס ב זה. ולאחר מכן, נציג אותו באמצעות שיטת cout() .

דוגמה 02

הנה הדוגמה השנייה לשיטת at() של string datatype בשפת C++. היישום של דוגמה זו זהה לזה שיישמנו לעיל. ובכל זאת, ההבדל היחיד הוא שאנו ניגשים רק לדמות אחת בו זמנית. כאן, אנו ניגשים לכל מחרוזת הקלט. לשם כך, הכרזנו על המשתנה 'str' ​​מסוג מחרוזת והקצנו לו את מחרוזת הקלט. אז יש לנו משתנה נוסף, 'res', מסוג 'int', ושמרנו בו את אורך המחרוזת. ואז, יש לנו 'ללולאה' כך שנוכל להדפיס את תווי מחרוזת הקלט אחד אחד בשורה אחת.

הנה התוצאה של איור התקורה:

סיכום

במאמר המערכת הזה, למדנו מהי שיטת המחרוזת at() וכיצד נשתמש בשיטה זו. למדנו גם את סגנון הכתיבה של שיטת at() ואיזה סוגי שגיאות וחריגים נעבור אם נעשה טעויות לוגיות. השתמשנו במספר איורים כדי להסביר כל שורת קוד בצורה מקיפה. אני מקווה שתלמדו הרבה מהמדריך הזה.